שבתאי נ' "הכשרת הישוב" חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

א. כללי:

בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפלת"ד). ב"כ הצדדים הסכימו למתן פסק הדין על פי הוראת סעיף 4(ג) לחוק הפלת"ד, לאחר הגשת טיעונים ונספחים.

התובע הינו יליד 07/02/1972 ונפגע (לטענתו) בתאונת עצמית (התנגשות בעץ), ביום 30/07/07 (להלן: התאונה).

התובע נבדק בחדר המיון, בבית חולים "העמק", ואובחנו אצלו חבלות שונות. הוא הופנה לבדיקת מיפוי עצמות כחודש וחצי לאחר מכן, והתגלו נתונים המצביעים על שבר בעצם הירך, המצוי בשלבי איחוי.

האירוע הוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ונקבעו לתובע נכויות זמניות (אי-כושר מלא עד 11/10/07; תקופת 'נכה נזקק' למשך כ-4 חודשים; 35% נכות זמנית מיום 30/10/07 ועד ליום 29/02/08; 20% נכות זמנית מיום 01/03/08 ועד ליום 31/08/08). מיום 01/09/08 נקבע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בגין התאונה.

ב. דיון והכרעה:

לא מצאתי ליתן משקל יתר להכחשת התאונה על ידי הנתבעת. אמנם, בהודעתה מטעם הנתבעת מיום 03/02/10, צוין כי אין בהסכמת הנתבעת לניהול התיק לפי סעיף (ג) הנ"ל, כדי להוות ויתור על טענה כלשהי, אולם אין להתעלם מהצהרת בא כוח הנתבעים בדיון שהתקיים ביום 31/01/10, כי אין מחלוקת בשאלת האחריות.

גרסת התובע נתמכת בתצהירו ובמסמכים הנלווים שצורפו, לרבות שטר החוב/חשבון אודות פיניו של התובע על ידי ניידת מד"א ממקום התאונה (צורף לסיכומי תשובתו). כן, קיים אישור משטרה מיום 07/08/07, ותעודה רפואית מחדר המיון (מיום התאונה).

אין בעובדה כי השבר שבעצם הירך לא התגלה בבית החולים ביום התאונה, כדי לשנות את מבחן מאזן ההסתברות, כאשר על פי מלוא החומר שהוצג, קיימת סבירות לא מבוטלת כי קיים קשר בין התאונה לאותו השבר שהתגלה בשלבי איחוי, כחודש וחצי לאחר מכן.

התובע ניסה לחזור לעבודתו לאחר התאונה, אך הצליח לעבוד רק באופן חלקי והפסיק לעבוד. ביום 05/11/07, פוּטר התובע ממקום עבודתו הקודם. ביום 03/02/08 (סמוך למועד תום הנכות הזמנית), החל התובע לעבוד במקום עבודה חדש (בשכר נמוך יותר מזה שהשתכר במקום הקודם). נתונים אודות שכרו הממוצע במקום העבודה לפני ואחרי התאונה, במקומות העבודה הצגו.

לאחר שעיינתי בטענות ובמסמכי הצדדים, הנני פוסקת פיצוי כדלקמן:

הפסדי שכר - עבר:

בהתחשב בטענות הצדדים, כולל המפורט לעיל, הנני מעמידה את הפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר, באופן גלובאלי, על סך 45,000 ₪ (לאותם המועדים). התובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי, במועדים הרלבנטיים, סך של כ – 42,000 ₪. אין מחלוקת שיש לנכות סכומים אלה, מהפיצוי שהתובע זכאי לו. הנני על כן מורה על תשלום פיצוי בגין ראש נזק , על סך 3,000 ₪.

כאב וסבל:

לאחר עיון בטענות הצדדים באשר לפיצוי בגין כאב וסבל, הנני מעמידה את הפיצוי בנדון על סך 12,000 ₪.

הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר:

התובע לא הציג הוכחה כי נגרמו לו הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. מקובלת עלי טענתו כי במשך תקופה מסוימת לאחר התאונה ,הוא נזקק לסיוע צד ג', מעבר לסיוע המקובל והרגיל הניתן על ידי בני משפחה. הנני מעמידה את הפיצוי בנדון, על סך 5,000 ₪.

הפסדים עתידיים: